האם הומיאופתיה עוזרת למיגרנות? כנראה שלא…

בעקבות ההפגנה כנגד הומיאופתיה (אשר צפויה להתקיים מחר), החלטתי לבדוק אילו מחקרים מדעיים בחנו את מידת האפקטיביות של הומיאופתיה לטיפול במיגרנות.

לאחר חיפוש זריז בגוגל-סקולר אחר מחקרים, נתקלתי במאמר מסוג "סקירה שיטתית" אשר נקרא:

Homeopathic Prophylaxis of Headaches and Migraine? A Systematic Review

מאמר מסוג "סקירה שיטתית" הוא מאמר שבו החוקרים מחפשים למצוא את המחקרים שבוצעו עד לאותה עת, ולרכז את מסקנותיהם לכדי ממצא אחיד.

בפוסט הנוכחי אציג את התוצאות של הסקירה השיטתית הנ"ל.

הרקע למאמר: המחקר פורסם בשנת 1999 ובוצע על רקע דיווחים של מטופלים אשר טענו שההומיאופתיה עוזרת להם, כאשר מנגד, ספקנים טוענים שהאפקט שמתקבל איננו אחר מאשר אפקט הפלאסבו.

איזה מאמרים נכנסו לסקירה: המאמר הנ"ל חיפש אחר מחקרים בעיתונים מדעיים מקובלים כמו גם בעיתונים הומיאופטיים. לאחר חיפושים רבים, כותבי המאמר מצאו 4 מחקרים שנעשו עד לאותה עת לגבי היכולת הטיפולית של הומיאופתיה במיגרנות וכאבי ראש אשר ענו לקריטריונים הדרושים של מחקר מדעי. ארבעת המחקרים הללו נבחרו כראויים להתייחסות היות והם היו ניסויים קליניים אשר כללו קבוצת בקרה אשר טופלה באמצעות פלאסבו, כאשר הייתה הקצאה אקראית של הנבדקים לקבוצת ה"טיפול ההומיאופטי" למול קבוצת הביקורת אשר קיבלה את "טיפול הפלאסבו".

תיאור המאמרים שנסקרו: ארבעת המחקרים שנסקרו הניבו את התוצאות הבאות (קישור לטבלה המסכמת את התוצאות) –

• המחקר הראשון מצא שיפור משמעותי בכניסה לניסוי לעומת היציאה ממנו עבור ההומיאופתיה וגם טיפול הפלאסבו.  כאשר נמצא שיפור (מובהק) משמעותי יותר עבור הטיפול ההומיאופטי לעומת טיפול הפלאסבו. החיסרון של המחקר הזה הוא שהמחקר לא הגדיר "חולה מיגרנה" באופן סטנדרטי (בניגוד למחקרים אחרים). החסרון השני הוא שנראה שייתכן ולפי האופן שבו בוצע המחקר, היה ביטול הסמיות (כלומר, ייתכן והיו חולים שידעו שהם קיבלו פלאסבו, או שהם קיבלו טיפול הומיאופטי). מה שפוגע באמינות של תוצאות המחקר.
• המחקר השני לא מצא הבדל מובהק בין הטיפול ההומיאופטי לטיפול בפלאסבו. למעט הבדל מובהק "גבולית" (ערך P של – 0.04) בתדירות ההתקפות כפי שנמדד על ידי הניורולוג. החולשה המחקרית של ממצא זה היא שהדיווח של הניורולוג איננו בהכרח אמין. (הערה משלי: החולשה השניה היא סטטיסטית. כאשר ניסוי בוחן כמה "End points" צריך לבצע "תיקנון להשוואות מרובות". לא ארחיב בדברים, אבל אומר שאילו היו עושים זאת במחקר הזה, אז הערך P היה מידלדל להיות הרבה מעל ל- 5%).
• המחקר השלישי לא מצא הבדל מובהק בין הטיפול ההומיאופטי לטיפול בפלאסבו. עם זאת, התוקף של המסקנות הללו אינם מלאות, היות והיה הבדל ברמות המיגרנה בתחילת הניסוי בין קבוצת הטיפול לקבוצת הבקרה.
• המחקר הרביעי לא מצא הבדל מובהק בין הטיפול ההומיאופטי לטיפול בפלאסבו. כאשר כותבי המאמר מחמיאים למחקר זה על כך שהחוקרים הצליחו בתיכנון ויישום מחקר ראוי מבחינת מתודולוגית וסטטיסטית.
  הערה משלי: ראוי לציין שבמגאזין הומאופתי הייתה ביקורת על המחקר הזה על בסיס שני נימוקים: 1)  שמי שנתנו את התרופות לא יודעים נכון איך לטפל בכאבי ראש. (תשובתי: החוקרים בניסוי לקחו 6 מומחים שונים ונתנו להם להגיע להחלטה משותפת על איזה טיפול לבצע. הביקורת של ההומיאופת היא שזה נעשה במקום לתת לכל אחד מהמטפלים להחליט על טיפול לבדו ואז לקחת את הטיפול הכי פופולארי. זו אכן מתודיקת מחקר סבירה אבל האירוניה היא שאילו זה מה שהיו עושים, הוא היה יכול לטעון ולומר שהדרך ההופכה היא מה שהיו צריכים לעשות. לסיכום: ביקורת מעניינת אך לא מספקת.)   2) שהחוקרים שביצעו את המחקר לא מבינים את הבסיס התאורתי של הומאופתיה (תשובתי: אין צורך בהבנה מקיפה של בסיס תאורתי כדי שחוקר יוכל לבצע מחקר, בהינתן שהוא עובד עם אנשים מקצוע. ובכל מקרה, הבסיס התאורתי של ההומאופתיה נדחה על ידי המדע שוב ושוב…)

מסקנות כותבי המאמר: החוקרים מסכמים את סקירתם בכך שהראיות מצביעות על כך שאין עדות לייתרון של הומיאופתיה על פני פלאסבו.  הם גם מודים שטענתם מוחלשת בכך שבוצעו רק 4 מחקרים קליניים. החוקרים מדגישים ששני המחקרים שהראו איזושהי מידה של ההעדפה לטיפול ההומיאופטי, סבלו ממגבלות בתכנון הניסוי. בעוד שהניסוי הקליני (הרביעי) אשר תוכנן הכי מוצלח (זמן המעקב הכי ארוך, גודל מדגם גדול, מאמץ גדול באופן שבו התרופות ההומיאופטיות הותאמו לנבדקים), לא מצא העדפה של הטיפול ההומיאופטי על פני טיפול הפלאסבו.

————–

זהו פוסט אורח של טל גלילי, סטטיסטיקאי מתלמד ומתכנת סטטיסטי ב-R.