עוד לא לגמרי עברו כאבי הראש הקשים, ופתאום חזרו המיגרנות מפעם – מהסוג שהורג לאט לאט. הן הזכירו לי שמיגרנה היא בעיה בריאותית לא קלה, כזו שבשום אופן אי אפשר לזלזל בה. אבל אני מאמין שאפשר להתמודד טוב יותר ולהרגיש הרבה יותר טוב. זו מלחמה שאפשר לנצח.
את הפוסטים האחרונים הקדשתי ל-CH (כאב ראש מקבצי, Cluster Headache) שהוא הצורה האכזרית יותר של כאבי הראש מהם אני סובל. הפעם אני רוצה לדבר דווקא על מיגרנות.
צחוק גורל: עם הסיום ההדרגתי של המקבץ הקשה שחוויתי לאחרונה, התחלתי לסבול יותר ויותר מכאבי ראש אחרים, בעיקר מיגרנות. אני מדבר על מיגרנה מצויה, לרוב חד-צדדית, לא הכי קשה שאני זוכר. בלי בחילות והקאות תודה לאל. ובכל זאת, המיגרנות ה"קלות" האלו הביאו אותי קרוב לייאוש. כבר התחלתי להכות על חטא, על ש"זילזלתי" במיגרנות של אחרים על רקע הכאב המקבצי שהוא כביכול "פי 10 יותר חזק".
אז לא – באמת הגיע הזמן לומר את זה: לא צריך לזלזל במיגרנות. יותר מזה: אסור לזלזל. התקפי מיגרנה עלולים להיות קשים ו/או ממושכים מאד ולפגוע קשה בתפקוד.
התפוצה הגבוהה של המיגרנות באוכלוסייה (12-15%) גורמת לדעתי לכך שהרבה אנשים משוכנעים שהם יודעים מהי מיגרנה – כי להם או לאדם קרוב יש – ולכן לא מתרגשים. מעשית, רק אחוזים בודדים מהאוכלוסייה סובלים כנראה ממיגרנות כרוניות קשות. כל אחד הוא משהו שונה. הרבה אנשים שחושבים שהם יודעים מהי מיגרנה לא יודעים שיט.
באופן די אירוני, דווקא המיגרנות – למרות שהכאב שהן גורמות לא קשה כמו התקף ראש מקבצי – הן הרבה יותר קשות לטיפול. יש מקרים עקשניים, והגוף של המיגרנר (כלומר, האדם שסובל מהמיגרנה) לעיתים קרובות רגיש בצורה קיצונית לשינויים סביבתיים, כימיים, הורמונליים, חשמליים וכו'. לכן לעיתים קרובות טיפול תרופתי שלא מועיל, עלול גם להחמיר את המצב.
בקיצור: כמעט שכחתי שבעצם הבלוג הזה פונה לכל מי שיש להם כאבי ראש ולא רק לאנשים עם כאבי ראש מקבציים כמוני. המיגרנות האחרונות הזכירו לי שמיגרנה היא בעיה בריאותית לא קלה, כזו שבשום אופן אי אפשר לזלזל בה. אבל אני מאמין שאפשר להתמודד טוב יותר ולהרגיש הרבה יותר טוב. זו מלחמה שאפשר לנצח.
