אם תגיעו מוכנים לפגישה עם הנוירולוג, יש סיכוי טוב יותר שתצאו ממנה עם כלים להשיג הטבה משמעותית – לסבול פחות מכאבים. זה קשור לתקשורת, להתמודדות עם בירוקרטיה ולפעולה במסגרת מגבלות אובייקטיביות.
פורסם: 22.1.2014 | עודכן: 13.4.2020
אפתח בהמלצה: הפוסט "חמישה טיפים לביקור אפקטיבי אצל רופא מומחה" בבלוג של ד"ר ירדן לוינסקי. "מאסט" בשביל כל מי שסובל ממחלה כרונית.
זהו טקסט לא חדש אבל די אקטואלי, שמסביר כיצד ניתן להיערך לפגישה עם רופא מומחה באופן שיאפשר לכם להשיג את המטרות שלכם ולמקסם את התועלת מהמפגש. לוינסקי הוא פסיכיאטר, אבל העצות שלו טובות גם כשמדובר ברופאים מומחים אחרים, כמו נוירולוגים ומומחים לכאבי ראש. כדאי להתעכב גם על התגובות.
הנושא של התנהלות מול רופאים ומול מערכת הבריאות, חוזר על עצמו בהרבה פוסטים בבלוג הזה וגם בתגובות על הפוסטים.
נדמה לי שאפשר לומר שלרבים מאתנו יש יחסים טעונים עם הרופאים ובטן מלאה על מערכת הבריאות. אני יכול לומר מניסיון אישי, שנתקלתי ברופאים מכל מיני סוגים – מצד אחד, רופאים מקצועיים מאד ו/או אכפתיים מאד, ידענים, חכמים ופתוחים מחשבתית; ומצד שני גם רופאים גרועים ו/או חסרי רגישות, אטומים, שחצנים וגם סתם אנטיפטים.
המערכת, כמו מערכת, יכולה להיות מאד אכזרית ובעיקר מאד לא מועילה. מצד שני, חשוב לזכור שיש בה גם הרבה אנשים שכן רוצים לעשות את העבודה שלהם ולעזור לנו.
אני עוד אקדיש פוסטים נוספים לנושא הזה בעתיד. בינתיים, כמה טיפים, תובנות ודגשים בנושא התכוננות לפגישה עם הנוירולוג, על קצה המזלג:
- תקראו את הפוסט של ירדן לוינסקי.
- כשאתם קובעים תור, הקפידו לברר כמה זמן תארך הפגישה עם הרופא. בלי זה אי אפשר לתכנן. הניחו שהנסיבות עלולות להשאיר לכם פחות זמן ממה שקיוויתם שיהיה לכם, לכן כדאי להיערך לביקור קצר וגם לביקור ארוך.
- אתם צריכים להיות מסוגלים לפתוח את השיחה עם רופא בדיווח קצר, בכמה משפטים, שמדגיש את הדברים הכי חשובים במצבכם. לפעמים זה יספיק, והוא ישאל אתכם את השאלות הנכונות. לפעמים זה יהיה מספיק כדי לזכות בדי קשב כדי לספק הסבר מפורט יותר ולקבל טיפול מדויק יותר.
- דיווח קצר לדוגמא: "בעבר אובחנתי כסובל מ-X, Y. אני מטופל בתרופה Z. בזמן האחרון / בימים האחרונים (וכד') אני סובל מ-A, B ו-C". למשל, "בעבר אובחנתי כסובל מכאב ראש מקבצי, מיגרנה מצויה, וכאב ראש מתחי; אני לוקח אלטרולט באופן קבוע. בשבוע האחרון אני סובל מכאבים חריפים מאד באזור הלסת, בצד השני," (וגם: הם נמשכים כך וכך, מתגברים בהשפעת דבר כזה ואחר וכו').
- היו ברורים ופורמליים כשאתם מתארים את הסימפטומים, אבל אל תנסו להיות מאופקים כשאתם מתארים את הכאב שלכם. תגידו מה אתם מרגישים ואל תדברו באנדרסטייטמנטס – אחרת הרופא לא יידע עד כמה כואב לכם. עוצמת הכאב עליה מדווח המטופל משפיעה על האבחנה.
- נסו להיות מאד מאד מסודרים עם הניירת, כך שתוכלו להציג לרופא כל מסמך על-פי דרישה ברגע הצורך. אל תתביישו להדגיש במרקר את מה שאתם רוצים שיראה.
- אם כבר יש לכם אבחנה, טוב להכיר את הטיפולים השונים ואת השפעותיהם הצפויות. זה לגיטימי לסרב לטיפול מסוים כי תופעות הלוואי יקשו עליכם לעבוד, למשל.
- אם אתם חושבים שיש טעות באבחנה שלכם, לקראת הפגישה עם הרופא כדאי לחדד במה התופעות מהן אתם סובלים שונות מהסימפטומים המקובלים לאבחנה השגויה (לכאורה).
- כימייה עם הרופא זה דבר חשוב. אם אתם לא יכולים לסבול את הרופא שמטפל בכם זה לא יועיל לטיפול. אם אתם לא מרגישים שהרופא מתייחס אליכם בכבוד ובחמלה, אולי זה לא הרופא המתאים לכם.
