מחקר שנערך בקנדה ותוצאותיו פורסמו לאחרונה, מחזק את הראיות על קשר בין בעיות נפשיות שונות לבין מיגרנות. החוקרים מצאו כי המיגרנה שכיחה פי שניים אצל אנשים הסובלים מדיכאון מז'ורי, הפרעה דו-קוטבית ופוביות. זאת בהמשך למחקרים קודמים שמצאו קשר דומה בין המיגרנה לבין תופעות של דיכאון וחרדה. הכיוון העיקרי אליו החוקרים מצביעים הוא של אפשרות למקורות גנטיים דומים, לבעיות הנפשיות ולמיגרנה (המקור: emad).
ראוי לציין בהקשר זה כי הרעיון לפיו קיים בסיס תורשתי למיגרנה אינו חדש, וכבר נבדק במחקרים רבים שנערכו החל מאמצע המאה הקודמת (וולף, פרידמן, לנוקס). ב-60 עד 70 אחוזים מהמקרים, נמצא שלסובלים ממיגרנה יש בני משפחה מדרגה ראשונה שסובלים או סבלו בשלב זה או אחר של חייהם ממיגרנות. כמובן שזה לא מעיד בהכרח על הקשר גנטי.
לגבי ההקשר הנפשי-פסיכולוגי של המיגרנה: במאמרים שונים בנושא דובר על גורמים פסיכוסומטיים, על הקשר בין מתח ומיגרנה, ואפילו על "אישיות מיגרנוטית". אישית, אני נוטה לדעה שמציג בנושא זה אוליבר זאקס, לפיה המרכיב הנפשי מהווה בדרך-כלל טריגר שמתלווה לבסיס פיזיולוגי כגורם שמעורר את המיגרנה.
