מחבר: shooky

אקמול פוקוס, תרופה להקלה על מיגרנות של חברת התרופות טבע, תקבל בקרוב אריזה חדשה שעוצבה על-ידי אחד מתלמידי "בצלאל" הירושלמי. ומה לגבי מה שבתוך הקופסא?

נתחיל בגילוי נאות: גורם שקשור בחברת התרופות טבע (יצרנית אקמול פוקוס) הביע לאחרונה עניין בבלוג הזה ובאפשרות לפרסם בו. לכן אפשר לטעון שאולי אינני אובייקטיבי – אני משאיר לכם להחליט לבד.

אקמול פוקוס (עלון) היא תרופה דומה מאד לאקסידול של פרגו עליה כבר כתבתי כאן. כמו אקסידול, היא מבוססת על שילוב בין החומרים הפעילים באקמול ואספירין לבין קפאין. שילוב שמוכר בארה"ב בשם אקסדרין כבר מאז שנות ה-60'. לחלק מהקוראים אולי הוא מוכר מהכדור הוותיק "רוגען".

אני וחלק ניכר מקוראי הבלוג, איננו בקהל היעד של הכדורים האלה שהם די חסרי תועלת במקרים של מיגרנות קשות וכאב ראש מקבצי. הם יכולים להיות יעילים עבור מי שסובל ממיגרנות קלות (ולטענת פרגו גם "בינוניות") ומכאב ראש מתחי (Tension headache) והם פחות מזיקים ו/או יקרים מכמה משככי כאבים פופולריים.

האריזה החדשה של אקמול פוקוס

ערב חג הפסח הגיע לשיאו שיתוף פעולה בין טבע ובין האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. במסגרת השת"פ נערכה תחרות בין 24 סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית של בצלאל, שעיצבו אריזה חלופית לתרופה. העיצובים הזוכים הועברו למעצב עדלי סטוק, שאחראי על בחירה והתאמה של העיצוב הנבחר שישמש באריזה האמיתית של המוצר.

העיצוב היפה כמובן לא קשור ליעילות של הכדור, אבל יחסי הציבור שמקבלת המיגרנה במסגרת הקמפיין הזה הם בסך-הכל לטובה. "תחלואת המיגרנה" היא בתת אבחון (כלומר, רבים סובלים ממיגרנות ולא יודעים זאת), ולכן המאמץ של יצרני תרופות "להגדיל את המודעות" לא רק מרחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלהן אלא גם – בתקווה – שולח אנשים לאבחון.

כמו שכבר כתבתי כאן כמה פעמים – כל אחד והמיגרנה שלו ומה שמשפיע עליה. ניסוי וטעייה הם בהחלט חלק מהמשחק. בכל אופן, אם אקסדרין ותואמיו משפיעים עליכם, כדאי לכם לבדוק האם ספל קפה פשוט לא משיג תוצאה דומה. כל הכדורים האלה מכילים קפאין, בדרך-כלל 65 מ"ג ליחידה שהיא מה שתקבלו גם מספל אחד של קפה נמס.

על ההשפעה של קפאין על מיגרנות (כמובן, רק אצל חלק מהאנשים) כתב כבר לפני שלושים שנה הנאורולוג אוליבר זקס. הקפאין, לרוב בכמות גדולה יותר מ-65 מ"ג, משפיע אצל חלק מהאנשים גם על מיגרנות קשות. 2-3 ספלי נס-קפה או תה חזק (שיש לו גם השפעה משתנת שכנראה עוזרת) עוזרים לפעמים יותר מכל תרופה.

ההערכה כי לחלק גדול ממקרי המיגרנה יש בסיס תורשתי אינה חדשה. המתאם הגבוה בין מיגרנות למצבי דיכאון כבר נמצא במחקרים רבים. מחקר חדש, יחיד מסוגו, מצביע על כך שהקשר הוא גנטי.

מחקר שתוצאותיו פורסמו מוקדם יותר החודש, מחזק את הסברה על קשר גנטי בין מיגרנה לבין דיכאון. כלומר, על כך שלמיגרנות ודיכאון יש מקור תורשתי משותף. במחקר השתתפו 2652 נבדקים, כולם צאצאים של 22 זוגות שחיו בעיר ההולנדית רוספן בחצי השני של המאה ה-19.

מבין הנבדקים כ-37 אחוז סבלו מדיכאון וכ-14 אחוז סבלו ממגרנות. נמצא ששכיחות הדיכאון אצל הסובלים ממיגרנות הייתה כמעט כפולה מאשר אצל אלו שלא. החוקרים העריכו כי גנטיקה יכולה להסביר 56 אחוזים ממקרי המיגרנה.

סיכום המחקר פורסם בירחון Neurology. ראה הרחבה באתר Science Daily.

במקום לבלוע – פשוט תדביקו. זה מה שמציעה חברת NuPathe עם המוצר החדש שלה, מדבקה לטיפול במיגרנה.

חברת NuPathe משיקגו טוענת לפריצת דרך בטיפול במיגרנות באמצעות המוצר Zeltrix, מדבקה מיוחדת שמחדירה סומטריפטן (אימיטרקס) דרך העור לכלי הדם המקיפים את הגולגולת.

היתרון של שיטת טיפול כזו, שכבר נוסתה עם כמה תרופות אחרות – נטילת התרופה לא משפיעה על מערכת העיכול שנוטה להיות רגישה בזמן התקף מיגרנה, ואין חשש מפליטה של התרופה מהגוף בגלל הקאה.

מחקר מתקדם (Phase III) בהשתתפות של 530 נבדקים השיג תוצאות טובות והחברה מעריכה שהמוצר יגיע לשוק ב-2010.

המקור: medGadget, רויטרס.

לאוואדקס (Lavadex), תרופה חדשה נגד מיגרנה שנלקחת בשאיפה, מבטיחה להיות יעילה מאד וכמעט נטולת תופעות לוואי. לאחרונה הסתיים ניסוי רחב היקף שטוען שהיא עובדת.

Lavadex, תרופה חדשה נגד מיגרנה, סיימה בהצלחה ניסוי Phase III (ניסוי מבוקר על קבוצה גדולה של נבדקים, השלב הלפני-האחרון בדרך לשוק) ב-Jefferson Headache Center באניברסיטת תומס ג'פרסון בפילדלפיה.

מה שחדש בתרופה הוא לא החומר הפעיל (DHE קיצור של Dihydroergotamine אחת התרופות הוותיקות נגד מיגרנה) אלא צורת השימוש, כתרסיס לשאיפה דרך הפה במקום בטבליות או זריקה.